שיער, במצבו הטבעי, נושר ומתחלף בכל זמן נתון. בכל יום נושרות בין שבעים לשלוש מאות שערות בממוצע, באופן תקין. כאשר מתחילה נשירת שיער, ניתן להבחין במספר גדול יותר של שיערות אשר נותרות בכל סירוק על גבי מברשת השיער, או לחילופין, על כרית השינה ובמקביל חשיפת עור הקרקפת בנקודות שונות שבהן היה ריכוז שיער גבוה יותר.
גורמים לנשירת שיער
- תורשה
- מצבים נפשיים קיצוניים כגון דיכאון, מצבי לחץ ועוד.
- שינויים במערכת ההורמונאלית, כגון" כניסה לגיל המעבר, גיל ההתבגרות, נשירת שיער בהריון, נשירת שיער לאחר לידה, נטילת גלולות למניעת היריון, פעילות לקויה של הורמון בלוטת התריס ועוד.
- תגובות לוואי לטיפולים חריפים או תרופות מסוימות
- שינויים קיצוניים בתזונה ותנודות דרסטיות במשקל הגוף
- היגיינה לקויה של עור הקרקפת וכן מקורות זיהום מקומיים.
טיפול תרופתי בנשירת שיער
הטיפול התרופתי כנגד נשירת שיער נחלק לכמה סוגים: טבעיים, חיצוניים ותרופות לבליעה.
טיפולים טבעיים
- הקפדה על תזונה מאוזנת ונכונה, עשירה בחלבונים ובברזל, נטילת הורמונים במקרים של השפעות גיל המעבר או תפקוד לקוי של בלוטת התריס, טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי במידת הצורך, הפסקת דיאטות קיצוניות, תרופות וטיפולים הגורמים לנשירה כתופעת לוואי, הקפדה על היגיינת ראש ושיער, שמירה על תסרוקות אשר אינן מותחות את השיער דרך קבע או מפעילות לחץ על הקרקפת ועוד.
- צמחי מרפא:
גינקו בילובה– צמח המיועד לשיפור זרימת הדם בגוף, בין השאר גם לאזור הקרקפת, אך בהיותו שכזה אינו מומלץ בעת נטילת מדללי דם ונוגדי קרישה למיניהם.
ג'ינסנג– צמח הידוע כממריץ ליבידו ומעורר חשק מיני. הסינים מאמינים כי נשירת שיער קשורה לירידה בליבידו ובחשק המיני ולכן הטיפול בכך אמור לפתור גם את בעיית נשירת השיער.
סו פלמנטו– צמח המסייע בעיבוי השיער ומתן מרקם רך ונעים.
פוטי– כמו הג'ינסנג, גם צמח זה עובד על הגברת הליבידו והחשק המיני וכן על צמיחת השיער.
גוטו קולה– הרפואה הסינית אינה מתייחסת לנשירה כאל בעיה נקודתית מקומית אלא כביטוי למכלול התרחשויות בגוף ולכן, צמח זה משמש כתרופת סינית לנשירת שיער בשל היותו מוריד לחצי דם, משפר ומחדד זיכרון, מרגיע ופותר בעיות של חוסר שינה ומאזן את הגוף. הסינים מאמינים כי ברגע שהגוף מאוזן נפשית וגופנית לא אמורה להיות גם נשירת שיער.
- תוספי תזונה:
על מנת למנוע נשירת שיער ואף לעודד צמיחת שיער, יש ליטול קומפלקס של ויטמינים לנשירת שיער, הן כתוסף תזונה והן בתזונה עצמה, המכילים בין השאר את המכלול הבא: ויטמינים מקבוצת B, לרבות ויטמין 5B ו- 12B ברזל וחלבון אבץ חומצות שומן אומגה 3 ו-6 חומצות אמינו אצות ים בעלות צבע כחול-ירוק המכילות מינרלים רבים ויוד מגנזיום וויטמין H
טיפולים חיצוניים
שמן רוזמרין, מרווה וטימין – מריחה של שמן המופק מצמחים אלו ממריצה את מחזור הדם באיבר עליו נמרח השמן. יש הטוענים כי המרצת הדם בקרקפת מאיצה את צמיחת השיער ומונעת נשירתו.
מיץ תרד וחסה – טריים סחוטים, יש למרוח את המיץ על השיער למטרת שטיפתו ולחזור על פעולה זו יום יום עד לשיפור.
ביצה – מריחה של ביצה טרייה על השיער, מומלץ אף לערבב אותה עם מעט דבש, על גבי הקרקפת, עיסויי הקרקפת בכל כמה דקות, תוך המתנה של כחצי שעה עד שעה עד לשטיפת השיער מהעיסה. יש לשטוף את השיער עם מים קרים בלבד, על מנת להוריד כל שריד ממנה.
שמן זית – יש הגורסים כי מריחה של שמן זית תוך עיסוי הקרקפת מונע החמרה של נשירת שיער והתקרחות.
שמן קיק – שמן קיק מצמח הקיקיון המצוי ממריץ את שורשי השיער ומסייע לצמיחתו.
אלוורה – מריחה על הקרקפת מרגיעה את האיזור ומרעננת הן את הקרקפת והן את זקיקי השערה.
חלב קוקוס – ההמלצה היא לשטוף את השיער בחלב קוקוס כתחליף טבעי בריא יותר לשמפו.
חליטה עלי רוזמרין – עד לקבלת עיסה אחידה, יש למרוח אותה על הקרקפת (לאחר שהתקררה והתגבשה כשעה), כתחליף לשמפו לנשירת שיער.
- תכשירי מריחה ותרסיסים:
ישנו מבחר לא מבוטל של משחות אשר מתיימרות לסייע במקרה של התקרחות, באמצעות מריחה מקומית על הקרקפת. רובן אינן נמכרות תחת מרשם רופא ולא כולם נמצאות תחת פיקוח ואישור משרד הבריאות. אלו שכן עברו אישור שכזה וכן ברות השפעה כלשהי כנגד נשירת שיער, עלולות ליצור תלות מסוימת בהן, שכן הפסקת השימוש בהן, עלולה להחזיר את הנשירה, באם מדובר בבעיה עמוקה יותר.
הידועה שביניהם היא "מינוקסי", המאושרת על ידי ארגוני הבריאות. תכשיר זה מחולק לטיפול בנשירת שיער אצל נשים– מינוקסי 2 וטיפול בהתקרחות גברית– מינוקסי 5, כאשר הם נבדלים בריכוז החומר הפעיל בהם. מינוקסי, המיועד למריחה מקומית, מכיל חומר פעיל בשם מינוקסידיל ופרו ויטמין 5B, אשר שילובם מבטיח גם עצירת הנשירה, גם צמיחת שיער חדש וגם רכות וטבעיות במראה השערה ובמגע בו ונוחות מרבית בעיצובו וסירוקו, תוך כדי הרחבת כלי הדם בקרקפת והארכת חיי השערה, באמצעות מינוקסידיל.
יעילות התכשיר גבוהה בעצירת הנשירה ואף בהצמחת שיער מחודש, אם כי הפסקת השימוש בו מחזירה את המצב לקדמותו ואת הנשירה לחזרה בשנית.
טיפולים תרופתיים
הטיפול התרופתי כנגד התקרחות הפך נפוץ ביותר במהלך השנים האחרונות. עובדה אשר מציבה מספר תרופות ייעודיות לבליעה הן לנשים והן לגברים. כל מתן טיפול שכזה מחייב ייעוץ רופא ובחינת אורח החיים של המטופל, על מנת לשלול גורמים נוספים, ברי פתרון אחר, וכן על מנת להתאים הטיפול למצבו הבריאותי והגופני של המטופל.
רוב התרופות לנשירת שיער ( כמו פרופסיה ודוטסטריד) לרבות אלו המיועדות להתקרחות, מבוססות על נטרול הורמון שנקרא DHT שהוא צאצא של ההורמון הגברי הטוסטורון והוא הגורם התורשתי והורמונאלי לנשירת שיער והתקרחות. שיעור ההצלחות בטיפולים התרופתיים מרשים למדי, אם כי לעתים עלולות להופיע תופעות לוואי כאיבוד חשק מיני וליקויים בתפקוד המיני, בשל נטרול אותו הורמון גברי חזק, וכן תתכן חזרת הנשירה עם סיום השימוש בתרופות אלו.
יתרה מזאת, התרופה הנפוצה בתחום, פרופסיה, אינה מומלצת לנשים בכל גיל, לרבות בגיל הפוריות או בהיריון, שכן עלולה היא לפגוע בעוברים זכרים וכן נמצאה כלא יעילה לנשים בגיל המעבר.
עוד בנושא: