אלופציה אראטה

אלופציה אראטה היא מחלה אוטואימונית נפוצה, הגורמת לאובדן שיער בעיקר על הקרקפת, ולעיתים, המחלה עשויה להשפיע על אזורים נוספים בגוף. אלופציה אראטה מופיעה אצל 2% מכלל האוכלוסייה, כאשר היא יכולה להופיע בכל גיל, כאשר רוב המקרים הראשונים מתפתחים אצל בני נוער וילדים.

הסובלים מאלופציה אראטה אינם מלינים על כאבים מיוחדים מלבד גירוד ואי נוחות, אך הקושי האמתי בהתרחשות המחלה, הוא בתחושת חוסר האונים והמבוכה, הגורמים לעיתים רבות לפגיעה בביטחון העצמי ולקשיים פסיכולוגיים נוספים, בעיקר בקרב ילדים.

מהי אלופציה אראטה? מה הם הגורמים למחלה וכיצד ניתן לטפל בה? בנושאים אלו נעסוק במאמר זה.

אלופציה אראטה – מהי?

התקרחות או אבדן שיער הם מצב שכיח בקרב מבוגרים רבים, אך ישנם מקרים בהם ההתקרחות היא לא שלב טבעי, והיא מתרחשת גם בגילאי הילדות המוקדמים. אחד המקרים של נשירת שיער בקרב ילדים הוא מחלת האלופציה אראטה, שהינה מחלה אוטואימונית המתרחשת בפתאומיות וללא התראה מוקדמת.

ישנם שלושה סוגים של אלופציה אראטה ששמם נקבע לפי דרגת המחלה:

• Areata Alopecia – הואריאציה השכיחה של המחלה, המופיעה כקרחות אליפטיות חלקות בגדלים שונים ובאזורים שונים בגוף.
• Areata Alopecia Totalis – אובדן מוחלט של שיער הקרקפת.
• Areata Alopecia Universalis – צורה נדירה של המחלה, שבאה לידי ביטוי באובדן מלא של שיער הקרקפת והגוף.

מאפיינים של אלופציה אראטה

המספר המדויק של אנשים שחלו או חולים באלופציה אראטה אינו ידוע במדויק, למרות זאת, ידוע כי גברים ונשים מושפעים מהמחלה במידה שווה, וכי ב- 60% מהמקרים, המחלה מופיעה לפני גיל עשרים. כמו כן, למחלה לא נלוות צלקות מיוחדות, ויתכנו אזורים בהם מופיעה התקרחות, אך נותרות קווצות שיער שעלולות לנשור בקלות עם כל מגע יד.

עם התפתחות הקרחת הראשונה, קשה לחזות כיצד היא תתקדם. לעיתים, ניתן יהיה לראות צמיחת שיער מחודשת תוך מספר חודשים, צבעו של השיער יהיה אפור או לבן עקב חוסר פיגמנטציה שתופיע בשלב מאוחר יותר. אפשרות אחרת של התקדמות המחלה היא התפתחות קרחות קטנות סביב הקרקפת או התמזגות מספר קרחות קטנות, לשטח קירח ורחב יותר.

במקרים רבים ייתכן אובדן שיער בגבות, ריסים, זקן ושיער הגוף. ב-20% מהמקרים תהיה השפעה על הציפורניים שיכולות להיות שבורות או חרושות.

אלופציה אראטה – גורמים

אלופציה אראטה נחשבת מחלה אוטואימונית, דהיינו, מחלה שגורמת למערכת החיסונית להתייחס אל רקמות מסוימות כאל גוף זר. במקרה זה, מתייחסת המערכת החיסונית אל זקיקי השיער כאל גוף זר, והיא נוטה לדחות אותם על ידי התאספות כדורי דם לבנים סביב הזקיקים והחלשתם עד לנשירה.

קשה מאוד לאבחן מהם הגורמים למחלות אוטואימוניות בכלל ולאלופציה אראטה בפרט. יש שמפנים אצבע מאשימה לגורמים אפשריים הכוללים: וירוסים, תרופות מסוימות, אלרגיה, זיהום, או גורמים סביבתיים אחרים.

אחד הגורמים המוכחים הוא גורם התורשה. נמצא כי אצל אחוז גדול (בין 7% ל-40%) מהחולים באלופציה אראטה יש בן משפחה קרוב הסובל מהמחלה, בקרב תאומים זהים ההסתברות למחלה היא 50%.

אבחון אלופציה אראטה

עם הופעת התקרחות פתאומית ובלתי מוסברת, עולה מיד החשד כי מדובר באלופציה אראטה, במיוחד כאשר מופיע המראה הטיפוסי של קרחות המחלה. אם קיים איזה שהוא ספק, מבצעים מספר בדיקות דם בכדי לשלול גורמים אחרים של התקרחות ובמידת הצורך נלקחת ביופסיה קטנה מהעור לצורך הסתכלות.

הטיפול במחלה

בכל צורותיה של המחלה, זקיקי השיער נשארים בחיים וממתינים לאות מתאים על מנת לחדש את ייצור השיער באופן נורמאלי, ואכן, בכ- 50% מהמקרים, השיער מחדש את צמיחתו גם ללא טיפול וגם לאחר שנים רבות.

למרות זאת, ישנם מגוון טיפולים שייעודם לטפל במחלה, החל מזריקות סטרואידים וקורטיזון, דרך שימוש בתכשירים וקרמים ייעודיים וכלה בנטילת תרופות כמו מינוקסידיל. לאף אחד מהטיפולים אין יעילות מוכחת, ושיעורי ההצלחה של הטיפולים הוא ככל הנראה לא גבוה.

בכל מקרה, חשוב לדעת, כי אלופציה אראטה אינה מדבקת, וכי גישה חיובית, תמיכה והפחתת הלחץ הרגשי, משפיעים מאוד על ההחלמה מהמחלה.