טריכוטילומניה היא דחף בלתי נשלט לתלישת שיער הגוף. מדובר על הרגל שמתחיל פעמים רבות בילדות המוקדמת כשבדרך כלל התלישה תהיה מאזור מסוים בגוף, למשל קרקפת או פנים, היא יכולה לגרום להתקרחות וגם לדלקות בעור בשל הפצעים הנגרמים מהתלישה. בטריכוטילומניה קיים קושי בשליטה באותו דחף לתלוש את השיער, לכן התופעה נכללת בקבוצת ההפרעות בשליטה בדחפים. כיצד נזהה שאדם מתמודד עם התופעה, אילו דרכי טיפול יש לכך והאם יש דרך אסתטית להסתיר את תוצאות התלישה? כל התשובות בהמשך.
כיצד נזהה שמישהו סובל מההפרעה?
בטריכוטילומניה אנשים בדרך כלל לא מדווחים על כאב אלא על סיפוק והקלה לאחר תלישה שנעשית בטקס קבוע. לעיתים נוכל לראות שהתופעה מתרחשת בזמן מסוים מאוד, למשל בזמן נהיגה ברכב או בזמן קריאה, בדרך כלל כשהתלישה נעשית בצורה כזו ההנחה כי מדובר על התנהגות שאינה מודעת מתגברת. לפעמים נוכל לראות טקס מסוים סביב התלישה, למשל של גלגול השיער, כדרור השיער ואף בליעתו.
התופעה מתחילה בדרך כלל בילדות המוקדמת אך מוכרת גם מאוד בקרב בני נוער, לכן אם הילד שלכם מראה סימנים של תלישת שיער, מומלץ מאוד לפעול ולקבל סיוע כדי למנוע את התפתחות ההפרעה. לעיתים, כשמדובר על ילדות מוקדמת, ניתן לראות שהתופעה חולפת, או מופיעה רק בזמנים של לחץ, למשל כשילד עובר גמילה ממוצץ או כשנולד לו אח קטן. אם מדובר על תופעה בגיל מבוגר מגיל 5, בדרך כלל מדובר על פריצה מאוחרת או פריצה נשנית של הרגל מוקדם יותר של תלישת השיער.
הרבה פעמים הטריכוטילומניה תהיה הדרך של הילד או הילדה להתמודד עם רגשות שליליים, שכן המנגנון על פיו הילד או הילדה חשים הקלה והנאה לאחר התלישה משמר אותה. הסימפטומים עלולים להחמיר ללא טיפול, גם המצוקה הנפשית יכולה להחמיר עם התגברות התופעה והזיהוי הראשוני שלה יהיה תשומת לב לנושא תלישת השיער והתקרחות או פצעים קטנים באזורי התלישה.
דרכי טיפול אסתטיות
המאפיין הבסיסי של טריכוטילומניה הוא אותו דחף לתלוש שיער, דבר שיכול להוביל להתקרחות באזורים במסוימים בגוף, למשל בריסים, בגבות או בשיער הראש. לעיתים קרובות אותה התקרחות תהפוך לכרונית בשל היחלשות שורשי השערה מהתלישה החוזרת וקיימים פתרונות אסתטיים שיכולים לסייע להתמודד עם ההתקרחות.
באזור הגבות ניתן לבצע מיקרובילדינג – קעקוע קבוע בשיטת השערה שמדמה את מראה הגבות. באזור הריסים ניתן להדביק ריסים מלאכותיות באמצעות הלחמה ובשיער ניתן לעשות שימוש במגוון תכשירים – החל מתכשירים לצביעת הקרקפת וכלה בפאות ואף השתלת שיער.
דרכי טיפול תרופתיות
טיפול תרופתי לתופעה כמו טריכוטילומניה לא ניתן רק על בסיס הרעיון שהתופעה קיימת, ניתן לבחור את שילובו עם טיפול פסיכותרפי ובמיוחד טיפול CBT שנחשב יעיל במיוחד עבור טריכוטילומניה. בשיטה זו למעשה מלמדים את המטופלים להיות ערניים לכל אותם מצבים המובילים למריטת השיער. מבחינת טיפול תרופתי, התופעה קשורה להפרעות טורדניות כפייתיות, המגיבות לתרופות מקבוצת ה-SSRI שהמוכרת בהם היא הציפרלקס אך אין תרופה אחת המועדפת לטיפול בתופעה והמינון נקבע על ידי הרופא המטפל. לעיתים יהיה שילוב של כמה תרופות יחד, הכול בהתאם לרמת המורכבות של התופעה והצורך האישי של המטופלים.
