אחד הדברים שמשפיעים על המראה החיצוני שלנו הוא השיער שעל ראשינו. כאשר משהו קורה לו- הוא נעשה דק או מתחיל לנשור הדבר יכול להפריע מאוד, בעיקר לביטחון העצמי ולעיתים אף יכול להוביל להיווצרות של דיכאון.
נשירת שיער היא תופעה נפוצה ביותר הן בקרב גברים והן בקרב נשים. בכדי להבין יותר טוב את הסיבות לנשירת שיער עלינו להבין תחילה את המנגנון בו השערה צומחת. שערות ראשינו מתחילות לצמוח עוד בתוך הרחם, אולם לאחר מכן הן נושרות ברובן. מדובר בתופעה נורמאלית. נשירת השיער מכונה בעגה הרפואית "אלופציה".
השערה צומחת מתוך זקיק שנמצא בעור הקרקפת. מחזור חייה של שערה מורכב ממעגל של צמיחה ונשירה. לרוב השערה צומחת במשך שנתיים ולאחר מכן נושרת.
זקיק השערה נכנס לתקופה קצרה של "תרדמת", אולם לאחריה שוב מתחיל לצמוח מהזקיק סיב שיערה חדש. כאשר כמות הצמיחה מאוזנת עם כמות הנשירה, מדובר במצב תקין ונורמאלי. אדם ממוצע מאבד באופן תקין כ 50-100 שיערות מידי יום. לאחר חפיפה כמות השערות שנושרות יכולה להגיע עד ל-300 וגם זה מצב תקין.
כאשר נשירת השיער עולה על הכמות הנ"ל או שהצמיחה המחודשת אינה עומדת בקצב של הנשירה, אזי מדובר כבר במצב של אלופציה. נשירת השיער היא לרוב כתוצאה משילוב של מספר גורמים שביניהם ניתן למנות: גורמים גנטיים, בעיות של חוסר איזון הורמונאלי, מחסור בויטמינים, חולשה של מערכת החיסון, בעיה בזרימת הדם לקרקפת, כימותרפיה, עישון, מתח נפשי וזיהומי עור.
גברים נוטים לסבול מהתקרחות בשיעור גבוה ב-40% מנשים. הסיבה לכך טמונה ככל הנראה בהורמון הגברי טסטוסטרון שיכול לעבור שינוי להורמון בשם 'DHT והוא זה שגורם לניוון זקיק השערה.
מחלות עור הגורמות להתקרחות
מכיוון שזקיק השערה נמצא בעור הקרקפת שלנו, אין זה מפתיע שמחלות עור מסוימות יכולות, בנוסף לפגיעה שלהן בעור, להוביל גם לפגיע בזקיק השערה ועל-ידי כך לגרום בסופו של דבר לנשירה. בין מחלות העור שעלולות להוביל למצב של התקרחות הן פסוריאזיס בקרקפת, וכן שני זיהומי עור שכיחים – סבוריאה של הקרקפת וזיהום פטרייתי של הקרקפת.
סבוריאה
סבוריאה בקרקפת היא רגישות דלקתית בקרקפת הגורמת לתמונה אופיינית מאוד של "התפוררות הקרקפת". צווארון חולצתם של הסובלים מסבוריאה יהיה לרוב מכוסה בקשקשים גדולים שנראים כמו פתיתי עור.
פרט לבעיה הויזואלית שיוצרים הקשקשים, הדלקת של הסבוריאה מתבטאת בייצור מוגבר של שומן על ידי זקיקי השערה. ייצור השומן על ידי זקיקי השערה הוא חיוני לצורך שמירה על בריאות הקרקפת, אולם כאשר קצב הייצור עולה על קצב הפינוי, זקיק השערה "נסתם" וזה הורס את סביבת הגידול של השערה. תהליך זה מוביל להרס בלתי הפיך של זקיק השערה ולנשירה. אזור שנפגע כתוצאה מסבוריאה לא ישוב להצמיח שיער.
כדי לאבחן דלקת קרקפת מסוג סבוריאה דרוש אבחון דקדקני הכולל התבוננות במיקרוסקופ. הטיפול בסבוריאה לא יגרום לצמיחה מחודשת של השיער שכבר נשר, אולם הוא חיוני בכדי למנוע נזק נוסף. הטיפול כולל שטיפות של הקרקפת בחומרים מיוחדים שמטרתם לחטא אותה ולהפסיק את הפרשת השומן המוגברת. הטיפול צריך להתבצע על ידי רופא עור מומחה.
פטרת של הקרקפת
זיהום פטרייתי הוא מזיהומי העור הנפוצים ביותר בעולמנו, הפטריות נוהגות לתקוף את העור, הציפורניים ואף את זקיקי השערה. הזיהום הפטרייתי בקרקפת נפוץ בעיקר בקרב ילדים בגילאי הגן ובית הספר אולם לא רק בהם. הזיהום גורם לגירוד מתמשך, לקילוף העור וכן לנשירה. הפטרייה הגורמת לזיהום שייכת לרוב לקבוצת הדרמטופיטים. הפטרייה תוקפת את השכבה החיצונית של העור וכן את אזור זקיק השערה, ובכך למעשה גורמת לנשירה.
הפטרייה של הקרקפת היא מדבקת מאוד ויכולה לעבור מאדם לאדם או מחפץ לאדם, ולכן חשוב מאוד לשמור על היגיינה ולא לנגב את הראש במגבת של אדם אחר. הטיפול בפטרייה של הקרקפת משולב וכולל טיפול מקומי בשמפו מיוחד המכיל חומר שקוטל פטריות, בנוסף נדרש טיפול בכדורים שנלקחים דרך הפה. הטיפול כולו צריך להיות מלווה על ידי רופא עור המתמחה בנושא.
