שערה היא סיב, הצומח מזקיק בשכבת העור העלוינה ומורכב מחלבון ומינרלים שונים, כגון ברזל ואבץ וכן מויטמינים שונים אשר נמנים על קבוצות ה- A ו- B.
סוגי שיער
- שיער פלומתי: אשר הינו דקיק ועדין ומכסה את העובר ברחם אמו.
- שיער מעודן: שיער עדין, אשר אינו פלומתי, אך קצר ומכסה את כלל שטחי גופו של האדם.
- שיער סופי: שיער שצמח והתפרש באופן מלא. שיער זה נבדל משני הסוגים האחרים בעוביו הגס יחסית, באורכו הרב יחסית וצבעו, לרוב כהה יותר ולו רק בשל צפיפותו הרבה ביחס לשאר שיער הגוף העדין.
תפקידי השיער
לשיער תפקידים רבים, אשר ניתן לחלקם לאבולוציוניים-הישרדותיים ולחיצוניים:
אבולוציוניים:
- הסוואה לצורך התחמקות מטורפים והשרדות בסיסית.
- שמירת עור הקרקפת מפני קרינתה הישירה של השמש.
- הגנה על חומו של הגוף, באמצעות שכבת שערות המבודדות העור ממזג האוויר.
- בידוד העיניים ודרכי הנשימה מפני הפרשות ונוזלים.
- הגנה בפני חיידקים, זיהומים וחלקיקים זרים מכניסה אל דרכי הנשימה והעיניים.
חיצוניים:
- סמליות והופעה חיצונית. לדוגמה בתקופת התנ"ך שמשון הגיבור האמין כי כוחו קשור לאורך שיערו. שיער שופע וארוך תמיד נחשב לנשי ומושך יותר משיער קצרצר וצמוד, וכן בשנות הששים של המאה העשרים, האמינו כי שיער ארוך ופרוע פירושו מרד כנגד הצבא הדורש שיער קצוץ ומסודר, ועל כן היווה השיער סמל למהפיכת ילדי הפרחים דאז וגנותם את מלחמת וייטנאם.
- יצירת תקשורת עם הסביבה בין אם באמצעות מחוות שיער ובין אם באמצעות ריחו של השיער כדרך משיכת הריחות שבטבע באמצעות שחרור הורמון הפרומון, אשר אחראי על ריח הגוף. ריח זה נשאר יותר זמן על שיער הראש ועל כן מושך אליו יותר ויותר בני זוג פוטנציאליים.
מבנה השערה
לשורש שערה שלושה חלקים עיקריים:
- החלק העמוק והנסתר ביותר הינו חלק השערה אשר מכיל בתוכו את זקיק השערה, אשר בתוכו רקמת החיבור המכילה כלי דם המזינים את השערה בדם וחמצן, המאפשרים את צמיחתה וקיומה.
- חלק המצר, הנמצא בין השריר האחראי לזקיפת השערה לבין בלוטות החלב, אשר נמצאות בעור הקרקפת.
- המשפך, אשר הינו החלק המקשר בין בלוטות החלב ובין השכבה העליונה של הקרקפת והעור, הנקראת "אפידרמיס".
לשערה עצמה מבנה אשר אף הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים: ליבת השערה, הקורטקס וקשקשי השערה אשר נראים כרעפים קטנטנים. אורך חיי השערה משתנה והוא יכול לנוע בין שנתיים לשמונה שנים, תלוי בהרכב הגנטי ובגורמים חיצוניים.
תקופת חיי השערה
תקופת חיי השערה, מחולקת לשלוש תקופות:
- תקופת האנגן: תקופת הצמיחה, אשר שונה בחלקי הגוף השונים, ביחס לשיער הראש ובה נמצאות רוב השערות, בכל עת. ככל שתקופה זו נמשכת יותר זמן, כך תהיה השערה ארוכה יותר.
- תקופת הקטגן: שלב שבו השערה מתנתקת מהזקיק, אך אינה נושרת עדיין. זהו שלב ביניים אשר נמשך שבועות מספר בלבד.
- תקופת הטלוגן: זהו שלב מנוחת השערה, אשר כבר התנתקה מהזקיק במטרה לפנותו לשערה חדשה, אשר לרוב תצמח תחתיה. השערה אינה צומחת יותר ונמצאת במעין תרדמת, עד אשר היא נושרת. שלב זה יכול להימשך חודשים רבים, תלוי במקום בגוף ובגורמים תורשתיים וסביבתיים גם יחד.
מאפייני השיער נבדלים בין בעלי החיים לבני האדם, שכן לבעלי החיים תכונות שערה אשר אינן קיימות בבני אדם, כגון, שערות גוף ארוכות בכל אורכו של הגוף, ללא הפרדה לשיער הראש ובכמה צבעים שונים בו זמנית, תופעת השיער המנומר, אשר לו חלק חשוב מאוד בהסוואת בעל החיים בטבע ועוד.
מאפייני השיער בבני אדם, מעבר להיותם אבולוציוניים, כגון שוני באורכי השיער בגוף ובראש וגוון שיער אחיד יחסית, ישנם מאפיינים נוספים, כגון צבע שיער, הנקבע על ידי פיגמנט ודרגות סלסול או החלקה שונים, אשר לרוב נקבעים על פי גנטיקה ואיזורי מחייה בעולם.
לדוגמא: במדינות סקנדינביה, צבע השיער הנפוץ הוא בלונדיני ואילו במדינות דרום מזרח אסיה, הצבע הוא כהה והסלסול אינו קיים, אלא רק שיער חלק. כמו כן, במדינות אפריקה ניתן לראות שיער מסולסל יותר ועבה יותר, אשר מותאם לאקלים ולתנאי המחייה המקומיים.
צבע שיער ניתן לשינוי, אם כי לא למהפך מלא, על ידי צבעי שיער ביתיים או במספרה, אשר מנטרלים את רוב הפיגמנט הבסיסי של השיער ומחדירים פיגמנט אשר מכיל צבע אחר. מעבר לכך, תסרוקות, תוספות שיער וצבעי שיער בעולם המערבי נקבעים לא אחת על ידי אופנות משתנות ופופולריות בקרב בני האדם, אשר בהתאם לכך, משנים את אורכי שיערם, צבעו וכן את סירוקו וסלסולו.
