התקרחות אנדרוגנית או אלופציה אנדרוגנית (Androgenic alopecia) היא ההתקרחות הגברית הטיפוסית המוכרת לנו בארץ עד מאוד.
בקרב הקבוצות האתניות שבהן ההתקרחות נפוצה, ההתקרחות הזו מתרחשת בכמחצית מהגברים באוכלוסייה ולמעשה ניתן לכנות את ההתקרחות הזו בשם העממי יותר – התקרחות גברית טיפוסית. סך הכול התקרחות אנדרוגנית אחראית ל95% ממקרי ההתקרחות בעולם לפחות.
סיבות אחרות להתקרחות הן התקרחות נשית טיפוסית שנגרמת כתוצאה משינויים הורמונאליים המתרחשים בגיל המעבר בנשים, התקרחות שמקורה בזיהום או בדלקת, התקרחות מולדת, התקרחות שמקורה במחלת העגבת ועוד. חשוב להבין כי התקרחות אנדרוגנית היא התקרחות טבעית שאינה נגרמת בעקבות מחלה או מצב רפואי מסוים.
מה הם הגורמים להתקרחות אנדרוגנית?
הגורם להתקרחות אנדרוגנית הוא דיהידרוטסטוסטרון או בקיצור – DHT. דיהידרוטסטורון הוא מטבוליט פעיל של הורמון הטסטוסטרון, המיוצר בעיקר בבסיסי השערות, בבלוטת יותר הכליה, באשכים ובבלוטת הערמונית. מטבוליט זה הוא למעשה טסטוסטרון שעבר שינוי כימי באמצעות אנזים הנקרא 5 אלפא רדוקטאז. דיהידרוטסטוסטרון הוא מטבוליט בעל אפיניות חזקה ביותר לקולטני הטסטוסטרון ומשחק תפקיד חשוב במערכת המין בעיקר במהלך החיים התוך רחמיים ובמהלך גיל ההתבגרות.
DHT משפיע על קצב הצמיחה של השיער. למעשה בניגוד למה שרבים חושבים, השיער של הגברים הקרחים לא נושר משום ששורשי השיער שלהם נפגעו, אלא משום שזמן הגדילה של השערות שלהם התקצר משמעותית בעקבות השפעת ה- DHT. למעשה הגדילה של השיער נפגעת עד כדי כך שהוא פשוט כבר לא גדל יותר והתוצאה היא התקרחות. הכמות של האנזים ההופך את הטסטוסטרון ל- DHT נקבעת באופן גנטי.
מה הם התסמינים של התקרחות אנדרוגנית?
התקרחות אנדרוגנית היא התקרחות שמתפתחת באיטיות ובהדרגתיות אם כי באופן עקרוני לא מדובר על קרחת המתפתחת באותו הקצב בקרב כל הגברים באשר הם. ככל שכמות האנזים 5 אלפא רדוקטאז גבוהה יותר, כך יותר טסטוסטרון יהפוך ל- DHT ובעקבות כך, ההתקרחות תהיה אגרסיבית יותר ומהירה יותר. במקרים בהם קיימות רמות גבוהות במיוחד של האנזים, ההתקרחות יכולה להתחיל ישר לאחר סיום ההתבגרות המינית ולהתקדם במהירות.
הקרחת מתחילה מהידלדלות של השיער באזור קו המצח והצדעיים. מצב זה נקרא בשפת העם "מפרצים" או "נסיגת מצח" (מצח נסוג בשפה התקנית). כמו כן מתפתחת קרחת קטנה באזור הפדחת (החלק העליון של הגולגולת). לאורך הזמן הנסיגה של המצח נהיית משמעותית יותר והקרחת בפדחת נהיית משמעותית יותר עד שנוצר קשר נטול שיער ביניהן.
כיצד מאבחנים התקרחות אנדרוגנית?
ברוב המוחלט של המקרים אין צורך לגשת לרופא עור כדי לאבחן את המקור להתקרחות וזאת משום שבדרך כלל מדובר על תופעה שאינה גורמת לכאב ומעבר לכך – הרי שמאחר ומדובר בתופעה תורשתית, הרי שמן הסתם אותו אדם שנוטה להקריח, הוא צאצא לשושלת ארוכה של גברים שאיבדו את שיערם במהלך השנים. במקרים בהם מדובר על התקרחות חריגה במקטעים לא סימטריים או התקרחות המלווה בתסמינים נוספים כמו למשל כאבים בעור או פצעים וצלקות בעור, חשוב בכל זאת לגשת לאבחון.
כיצד מטפלים בהתקרחות אנדרוגנית?
כיום ניתן לרכוש מגוון רחב ביותר של תכשירים שתפקידם למנוע את הפגיעה של ה- DHT בשיער. בין היתר מדובר על סוגי התכשירים והתרופות הבאים:
- חלק מהתרופות ניטלות דרך הפה ומביאות לדיכוי של המטבוליט בכל הגוף.
- חלק מהתכשירים מופיעים בצורת משחה או שמפו שיש למרוח על הקרקפת ולפיכך הינם בעלי השפעה מקומית בלבד.
- חלק מהתרופות נקראות אנטי אנדרוגניות ותפקידן למנוע מה- DHT להיקשר לשורשי השיער ולקצר את משך צמיחת השיער.
